זה טבעי ונורמלי שפעוטות, ילדים ומתבגרים לא יהיו תמיד קשובים להוריהם או לדמות המחנכת. בתהליך התפתחותם הילדים לומדים שהם נפרדים מהוריהם והם בוחנים את עצמאותם ואת כוחם שוב ושוב ע"י התנגדות לדברי הוריהם. זהו תהליך התפתחותי חשוב ולכן אל להורים לצפות כי ילדיהם יתנהגו למופת בכל עת, יש לאפשר לילדים מידה של עצמאות ובחירה ביומיום בהתאם ליכולתם ובהתאם למצב. עם זאת על מנת להימנע מסכנות וכן לאפשר לילד להשתלב היטב בחברה, אנו מצפים כי ילדים יפתחו גם יכולת לשיתוף פעולה ודחיית סיפוקים. כאשר הילד לא קשוב לבקשות והוראות רוב הזמן, בוכה וצועק לעתים קרובות או מגיב בתוקפנות, יש צורך לעצור ולבדוק  מדוע הילד מגיב בצורה זו, ומתקשה לעתים קרובות להתנהג כמצופה ממנו.

קשיי התנהגות הם קשיים שמפריעים לתפקוד היומיומי עם הילד בבית או במסגרת החינוכית. בהגדרה זו נכנסות התנהגויות של אי מילוי הוראות תוך התנגדות, הפרעות, התפרצויות זעם, כעס, קללות, פגיעה בחפצים, הצקות והרבצות. לעתים יש לילד גם קשיים תפקודיים כגון קושי לשבת במפגש או שיעור בכיתה, יכולת להתרכז ולסיים משימה וכן קשיים חברתיים כגון יכולת להצטרף למשחק ולשחק לפי הכללים.

גורמים

המקור לקשיי התנהגות יכול להיות פיזיולוגי - כמו למשל קשיים בויסות תחושתי - תת רגישות חושית גורמת לילד לחפש מגע ותנועה, לדחוף ולהכות ללא מודעות לכאב שהוא גורם (ראו עוד על ויסות חושי כאן). ליקוי אחר שקשור להפרעות בהתנהגות הוא הפרעת קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות - זהו קושי פיזיולוגי שמפריע לילד בבחירה סלקטיבית של גירוי מתוך טווח גרויים, והתמדה והתרכזות רק בו. משימות שונות הופכות בקלות למתסכלות,מעייפות ומלחיצות עבור ילדים אלה. לעתים מופיעים בנוסף גם אימפולסיביות (פזיזות) והיפראקטיביות (תנועתיות יתר). 

המקור לקשיי התנהגות יכול להיות גם מושפע סביבתית, עקב משברים או לחצים בחייו וסביבתו של הילד לדוגמא לחצים בבית כמו לידת אח חדש, עומס של ההורים, גירושין ו/או לחצים בגן ובבית הספר כמו לחץ לימודי או קושי חברתי. קשיי התנהגות יכולים לנבוע מקושי של ההורים לשים גבולות ברורים או להיות עקביים בגבולות אותם הציבו, או עקב למידה, למשל ע"י קבלת חיזוקים להתנהגות שלילית או חיקוי ילד או אדם אחר בסביבה.

לא תמיד ניתן לאבחן בודאות את המקור לקשיי ההתנהגות ובדרך כלל יש מספר גורמים השלובים זה בזה.

אבחון וטיפול

כאשר הורים מגיעים אליי עם תלונות על הפרעות התנהגות של ילדם, הדבר החשוב לי ביותר הוא לאבחן מהם הקשיים הקוגנטיביים והתפקודיים הספציפיים לאותו ילד, בין אם הם נובעים מהפרעה מולדת או מקשיים נלמדים. למשל אם ילד בן 5 היכה ילדים בגן, חשוב ביותר לבדוק מה קרה בדיוק בסיטואציה ומהו הכשל אותו חווה הילד. מבירור הפרטים ניתן ללמוד האם למשל היכה אותם כי הילדים שינו או הגמישו את חוקי המשחק (כלומר הכשל שלו הוא היצמדות חזקה לחוקים), או היה מתוסכל כי לא הצליח להצטרף למשחק (חוסר כישורים חברתיים של ליזום ולהצטרף), או אולי נעלב ע"י אחד הילדים (יתכן קושי בקריאת סיטואציה חברתית ו/או קושי בויסות הרגש שלו). או העליב את אחד הילדים וזכה לתגובה מהם (קושי באמפתיה, קושי לקשר בין פעולותיו לתוצאות). גם כאשר הגננת או המורה מתלוננות על הפרעה בפעילות והתנגדות למילוי הוראות, אני בודקת את הפרטים המלאים. יתכן והקושי הוא במעבר בין פעילויות (קושי בהתמודדות עם שינויים) או ליקוי למידה (למשל קושי בקריאה או כתיבה), קושי בקשב וריכוז (כמו קושי להתמקד במשימה, קושי להתארגן) או קושי בעיבוד לשוני (למשל קושי לבטא מחשבות ורגשות). יתכן שהילד זקוק לתנועה ומגע רב עקב היפראקטיביות או ליקוי בויסות תחושתי כאשר מצופה ממנו לשבת במקום אחד זמן רב.

כאמור לעיל, לתגובה של תסכול, זעם והתנגדות ואף תוקפנות יכולים להקדים קשיים וכשלים שונים שמאפייניים את אותו ילד. כאמור קשיים אלה יכולים לנבוע מליקוי מולד או להיות נרכשים. בשני המקרים יהיה צורך לשלב בטיפול תמיכה בקשיים אלה. 

חשוב גם ללמוד את הסביבה. גם אם נמצאו קשיים ספציפיים אצל הילד, וגם אם אובחן בליקוי מולד כמו ADHD, עדיין ישנם מצבים מסויימים שמועדים להתפרצויות הזעם ולהתנהגות המתוסכלת והכועסת שלו. מצבים שכיחים להתפרצויות- עייפות, רעב, עומס של גירויים ( למשל בהמולה), הכנת שיעורי בית, מעבר בין פעילויות, ניתוק ממשחקי מסך. כמו כן חשוב לראות כיצד הסביבה מגיבה לילד, למשל האם הגננת/מורה קשוחה מאוד, או להיפך ותרנית. האם היא נלחצת מהתנהגותו, מגיבה בחומרה ומסלימה את המצב. יש לזכור כי המורים סובלים מעומס בעצמם, ולא תמיד מקבלים תמיכה מקצועית לעבודה עם ילדים עם קשיים ולכן דרך החינוך שלהם עלולה לא להיות תואמת את קשיי הילד.   

אחרי שמבררים את הכשלים של הילד ואת המצבים שמתנגשים עם קשיים אלה ומובילים להתפרצויות זעם ובעיות התנהגות, אני בודקת עם ההורים את גישת החינוך שלהם וכיצד היא מתקשרת לכשלים הספציפיים שמצאנו אצל הילד. אנו עובדים על תוכנית חינוכית שמלמדת אותם לצפות את התנהגות הילד, לדעת להגיב למצב על מנת להרגיע ולא להחמיר את ההתנהגות וכיצד לפעול כדי לאמן את הילד להתגבר על הקשיים הספציפיים לו. באמצעות עבודה מערכתית זו מופחתים המצבים בהם הילד מגיע להתנגדות וזעם וכן יש להורים את הכלים להתמודד עם ההנהגות כאשר היא מופיעה. הילד לומד בטווח הארוך להתגבר על כל כשל וכך לתפקד טוב יותר במצבים שונים.

הורים, מחנכים ואנשי מקצוע רבים רואים בקשיי התנהגות כשל מוטיבציוני - כלומר הילד לא רוצה לשתף פעולה, ומסיבות שונות מעדיף להפריע, ההסבר המקובל הוא - כי הוא מעוניין למשוך תשומת לב או לקבל את רצונו בדרך השלילית. בגישת הטיפול עמה אני עובדת, הטענה היא כי ילד שאינו מתנהג כמצופה ממנו, כנראה אינו יכול לעשות זאת (כאמור לעיל  - בגלל קשיים מסויימים) ולא עושה זאת כדי להרגיז את הוריו, למשוך תשומת לב או כדי להשיג טובות אחרות. אמנם קורה שילדים מקבלים חיזוק על התנהגות שלילית, כמו תשומת לב רבה ולעתים ויתור, אך תוצאה זו היא משנית ומגיעה לאחר הופעת ההתנהגות . יתכן ומאוד והיא מחזקת את ההתנהגות אך לא היא הגורמת לה. חשוב כמובן לשים לב שההורים והמחנכים לא מחזקים את ההתנהגות המפריעה והשלילית אלא מעודדים באמצעים חיוביים כל התנהגות חיובית ומשתפת פעולה של הילד. אני מעודדת שימוש בחיזוקים שמביעים הערכה, חום ואהבה (מילים מעודדות, חיבוק) וממליצה להמעיט בחיזוקים חומריים.

יחד עם זאת חשוב לי להדגיש שתכנית טיפול ששמה דגש על מוטיבציה וחיזוקים בלבד לא תנחל הצלחה מלאה וארוכת טווח כי היא מתעלמת מקשייו של הילד והמצבים שגורמים לו להכשל ולהתפרץ.

תכנית טיפול מערכתית שמתחשבת במאפייניו של הילד ובסביבתו היא דרך הפעולה שתוביל לשינוי התנהגותי המבוסס על התגברות על קשיים ולמידת התנהגות התואמת את הסיטואציה. שיטת העבודה שלי בעיקר דרך הנחיית ההורים ושילוב הילד וגם אחיו/אחיותיו בפגישות לפי הצורך. כמו כן אני שמחה לשתף גננות ומורות בתכנית על מנת להגיע להישגים טובים ומהירים גם במסגרת החינוכית.

 אנא אל תהססו לפנות ליעוץ והנחייה במקרה של קשיים התנהגותיים אצל הילד. להתנהגות זו השלכות חברתיות וחינוכיות רבות ובהחלט ניתן לתקנה. אני אשמח לענות על כל שאלהשל הורים, גננות ומורות.